ברוב המקרים כן. כספים שהופקדו עד 31.12.2005 (כולל הרווחים) מוגדרים כסכום הוני וניתנים למשיכה כחד פעמי בפטור ממס. בחלק מהמקרים נדרש ותק של 15 שנה, או גיל 60 עם ותק של 5 שנים לפחות. זה נכון במיוחד לחוסכים עצמאיים ולהפקדות ותיקות של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות.

הכספים בקופת הגמל מחולקים לפי השנה שבה הופקדו ולפי המעמד (שכיר / עצמאי):
• כסף הוני – הפקדות עד 2007 (ובדרך כלל עד סוף 2005 בעמית עצמאי). הייעוד שלו הוא משיכה כסכום חד פעמי.
• כסף לקצבה – הפקדות משנת 2008 ואילך. הכסף הזה מיועד להיות קצבה חודשית בפרישה, לא משיכה מיידית במזומן.

לא באופן חופשי. הפקדות אחרי ינואר 2008 נחשבות "כספי קצבה". אפשר לקבל אותן רק כקצבה חודשית, או כ"היוון קצבה" (כלומר המרה לסכום חד פעמי) בכפוף לכללי מס הכנסה. משיכה ישירה כסכום חד פעמי תיחשב "משיכה שלא כדין" ותהיה חייבת במס 35%.

"משיכה שלא כדין" היא משיכה לפני שמתקיימים תנאי הזכאות (גיל מינימלי, ותק, סיום עבודה וכו'). ברגע שמשכת שלא כדין – מס הכנסה מחייב אותך במס של 35% על כל הסכום שנמשך, כולל הפקדות ורווחים. זאת הסנקציה הכי שכיחה שחוסכים מגלים רק בדיעבד.

לא תמיד. יש שני תנאים עיקריים: (1) שהכספים שנצברו עד 2008 אפשריים למשיכה בפטור, ו-(2) שסך כל החיסכון הפנסיוני שלך (בכלל המוצרים שלך) נמוך מסכום צבירה מזערי שנתי שמפרסמת רשות המסים. אם אתה עומד בתנאים האלה, אפשר למשוך כסכום חד פעמי בפטור או במס מופחת, בכפוף לאישור פקיד שומה ולטפסים כמו 161ד.

זה סכום קבוע שמפרסמת רשות המסים, שמשמש כקו אדום: אם כל החיסכון הפנסיוני שלך נמוך ממנו (ועמדת בתנאים כמו גיל פרישה), מותר לך למשוך את כל החיסכון כסכום חד פעמי במקום לקבל קצבה חודשית זעירה לכל החיים. אם אתה מעל הסכום – לא תקבל אישור אוטומטי למשיכה כזו.

יש כמה מסלולים שמאפשרים משיכה לפני גיל פרישה בלי 35% מס:
• עצמאי שהפקיד עד דצמבר 2005 ויש לו 15 שנה ותק (או גיל 60+ ו-5 שנות ותק).
• שכיר שהפסיק לעבוד ולא חזר לעבוד חצי שנה / התחיל עבודה חדשה בלי הפקדות לפנסיה במשך לפחות 13 חודשים – כאשר הכספים הופקדו עד סוף 2004.
• הגעת לגיל 60 ולפחות 5 שנות ותק בכספים שנצברו עד 2007.
• יתרה קטנה (פחות מ-8,000 ₪) בקופה לא פעילה.
• חיסכון פנסיוני כולל נמוך יחסית (סכום זעום) בגיל פרישת חובה.

אם יש לך "קופה לא פעילה" עם יתרה שנמוכה מ-8,000 ₪, ברוב המקרים אפשר למשוך אותה בבת אחת ובפטור, כל עוד לא הופקדו אליה כספים ולא בוצעו בה העברות בין קופות אחרי המועד הקובע בחוק. בפועל, אתה ממלא בקשה, מצרף תעודת זהות ואישור חשבון בנק, והכסף מועבר אליך לחשבון. שים לב: אם נעשתה העברת כספים בין קופות אחרי המועד הקובע – אתה לא תמיד זכאי לפטור.

הזכאות נבדקת ברמת כל קופת גמל, לא ברמת חברת הניהול ולא ברמת "כל מה שיש לי בכל העולם". אם בכל קופה בנפרד היתרה נמוכה מ-8,000 ₪ והקופה עומדת בתנאי הפעילות (לא הוזרמו כספים אחרי התאריך הקובע), ברוב המקרים אפשר למשוך כל אחת מהן בפטור. אם יש שני חשבונות בתוך אותה קופה – בודקים אותם יחד, לא כל חשבון בנפרד.

בדרך כלל תתבקש להציג:
• תעודת זהות.
• אישור ניהול חשבון בנק (צילום צ'ק ריק או אישור מהבנק).
• לעיתים: טופס 161 או אישור פקיד שומה על שיעור המס.
• אם זו משיכת פיצויים – אישור שחרור פיצויים (ב-4 החודשים הראשונים אחרי סיום העבודה), או הסבר שסיימת לעבוד ואין יחסי עובד-מעביד יותר.
זמן העברת הכסף לחשבון הוא לרוב סביב מספר ימי עסקים לאחר אישור הבקשה.

טופס 161 (או וריאציות כמו 161ד) הוא הטופס שמדווח למס הכנסה על סיום עבודה, פיצויים והיוון קצבה. בלי הטופס, הגוף שמנהל את הקופה לא יודע איזה מס לנכות, ועלול לנכות מס מקסימלי (יכול להגיע גם ל-47%). לכן חשוב להסדיר את 161 לפני שמבצעים משיכה של פיצויים או היוון קצבה.

לא. כל עוד אתה עדיין מועסק אצל אותו מעסיק, כספי הפיצויים לא "משוחררים". רק בסיום יחסי עובד-מעביד, ובהתאם לתקרות הפטורות (משכורת לכל שנת עבודה או התקרה שקבע מס הכנסה, הנמוך מביניהם), אפשר למשוך את כספי הפיצויים בלי מס. מעל התקרה – זה כבר חייב במס, ולכן עושים תיאום מס מול פקיד שומה.

חשבונות ישנים ולא פעילים ממשיכים לצבור דמי ניהול בסיסיים (במקרים רבים גבייה קבועה של כמה שקלים בחודש, גם אם נשארה יתרה קטנה). לפעמים זה לא כלכלי להשאיר שם סכום קטן. זו אחת הסיבות שפתחו את המסלולים למשיכה מהירה של קופות קטנות עד 8,000 ₪.

תיקון 190 הוא מסלול הפקדה לקופת גמל שמאפשר להפוך את הקופה למכשיר השקעה לטווח בינוני-ארוך. מי שעבר גיל 60 ומקבל קצבה חודשית שעולה על הקצבה המזערית רשאי למשוך את רוב הכסף כהון חד פעמי, ולשלם מס רווח הון נמוך (15% נומינלי) במקום מס רגיל. חלק קטן מהכסף בקופה "נצבע" ככספי קצבה מזכה ויהיה חייב להתנהג כקצבה בפועל.